נט"ל
  להיעזר   להכיר   ללמוד
 
 

גיליון 6, אפ' 2004

כאשר הזמן נעצר ברגע נורא אחד...בנוגע לרגש 6
בגליון זה, בחרנו להציג גישות שונות למונח "טראומה על רקע לאומי" על מנת לאפשר לנו להיחשף לדעות שונות וממגזרים שונים. זו אחת הדרכים להביא את מושג "טראומה על רקע לאומי" לדיון ציבורי. ענייננו, בין השאר, לבדוק את ייחודה של טראומה זו בהשוואה לטראומות הקיימות, כדי שניתן יהיה גם לתח שיטות התערבות וטיפול מתאימות.
יהודית יובל רקנאטי

מהי טראומה על רקע לאומי
לצורך הפריית הדיון על טראומה לאומית אנו נדרשים למבט  רב תחומי שבו משולבות תפיסות שונות כגון, פסיכולוגיה, פילוסופיה, ספרות, תקשורת, חברה וכלכלה, היסטוריה, חינוך ועוד. דיון כזה עשוי להאיר היבטים שונים ומגוונים של הנושא ולתרום לשיח ולדיון הציבורי בו.
פרופ' אבי בלייך

מהם רגשות קולקטיביים
אני מבקש להציע קצה של חוט להבנת כל צירוף [מילים] המייחס לקבוצה גדולה ומגוונת של בני-אדם מצב נפשי המוכר לנו היטב רק מחייו של בן-אדם יחיד. "העם מדוכדך" פירושו, שבסביבתו של כל אחד מבני העם נמצא אדם הנראה מדוכדך. לא כל אחד מהם מדוכדך, גם לא כמעט כל אחד מהם מדוכדך, אבל לא הרחק מכל אחד נמצא אדם הנראה מדוכדך. גם זה תרגום מלשון "העם" ללשון  "בני העם", אבל כך ראוי: כל מה שנראה כמתרחש בתמונת "העם", מתרחש לאמיתו של דבר בתמונות "בני העם".
פרופ' אסא כשר

טראומה לאומית היא החרדה הפרטית
הטראומה הלאומית הופכת לתירוץ לאומי לשיבוש סדר העדיפויות ולהתרשלות במילוי החובה  לבנות תשתיות לעתיד, לגבש חברה נורמלית רבת רבדים  ורגשות. כולנו קרבנות של התהליך הזה, ולמרות זאת אנחנו נוטים להתייחס אליו כמו אל פגע הטרור, או כמו אל מזג האוויר להבדיל, כמו אל משהו שאין מה לעשות כנגדו.
טלי ליפקין - שחק

"גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עימדי"
האדם המאמין ומצבי חרדה

מצד אחד האמונה יכולה להשפיע בכיוון הגברת החרדה, ומצד שני נראה שיש יכולת רבה באמונה לסייע בעזרה נפשית במצבי משבר ובמניעתם. מחד גיסא יש באמונה גורמים היכולים להגביר את ההלם, ועלינו להכיר אותם. מאידך גיסא לאדם המאמין יש כלים המסייעים בידו להתמודד באופן טוב יותר עם מצבים כאלה.
חיים סבתו

הדלת
בשלב הזה היה המרחק בינינו לבין המחבלים מטרים ספורים בלבד. תפסתי את החיילת בידה ודחפתי אותה פנימה, לתוך המסעדה. היריות נמשכו ללא הפסקה, פרק זמן שנראה לי כנצח. החשש היה שהמחבלים יחדרו פנימה, וזה יהיה סופנו. חשתי חוסר אונים מוחלט. [...] הרמתי מעט את הראש והדבר הראשון שקלטו עיני היה ידית של דלת. כן, אותה דלת שהתקנתי בניגוד לרצוני, תוך מריבות עם הפקחים והשכנים, ואחרי הוצאות ועיכובים.
ש.פ

דברים שלא סיפרו לי
נכתב לזכרה של יעל גלעד, שנהרגה בפיגוע בקפה אפרופו, תל אביב, 1997
.
אמרו לי שהזמן יעשה את שלו,/אבל אף אחד לא סיפר לי שאין דרך לאבד את האובדן,/ וככל הנראה הוא יהיה חלק ממני ביומי האחרון/ כפי שהוא חלק ממני מהיום הראשון.
ת.י

מערבולת הטראומה הלאומית
הצירוף [של תחושת חוסר אונים והתנהגות אלימה] נעשה מובן ואף הגיוני כאשר מסבירים אותו באמצעות מנגנון הגנה פסיכולוגי שנקרא 'היפוך תגובה'. מנגנון זה נועד להציל את האדם מתחושת האין אונות הקשה ולהעבירו לתחושת הכוח והשליטה. האם עוצמת הלחימה עולה ככל שגוברת תחושת האימפוטנטיות בפנים? האם האירועים הטראומטיים ששני העמים חווים מדי יום ואשר גובים קורבנות רבים במישור הפיזי והנפשי הם תוצר של תחושות איום ואימפוטנטיות? האם מאחורי הפיצוצים העזים של האוטובוסים וההפצצות המוחצות של המטוסים מסתתר פחד רב וחוסר אונים? ומה, אם כן, תורם לתחושות אלו של אובדן שליטה וחוסר אונים מלבד המשקעים של טראומות העבר?
ד"ר שפיק מסאלחה

"טראומה על רקע לאומי" – האם יש דבר כזה?
גם אם כאנשי מקצוע של בריאות הנפש אנו מחויבים לעמדה ניטרלית, א-פוליטית, המימד הפסיכו-חברתי והפסיכו-היסטורי מהווים מעין "שדה מוקשים", המחייב התייחסות אתית וערכית לנעשה ב"סביבה" ה"מייצרת" הן את הדורסן והן את הקורבן, ושניהם נגועים פוטנציאלית ב"טראומה על רקע לאומי".
ד"ר הנרי שור

כיצד נזהה ונמנע תגובה קיצונית ומתמשכת למצב טראומטי

על יוצקה, מהגרים, המצב ועלינו
אני חושבת שיש משהו מכונן בחוויית ההגירה, משהו  שעובר לדורות הבאים מבלי משים, נכנס למחזור הדם ומלווה ביום-יום, גם כאשר הקליטה של ההורים אינה מלווה בטראומות יוצאות דופן. אני מדברת על תחושת הזרות בסיסית, שבעיניי מעצבת את עולמם הרגשי של הדמויות המרכזיות ב"יוצקה" ומהווה מוטיב דומיננטי בספר.
מאיה קופרמן

דרונט בניית אתרים