• מעל רבע מהמשיבים (27%) מהמשיבים דיווחו כי עד היום מרגישים שלא הסתגלו לאזרחות
  • אחוז הסובלים מפוסט טראומה גבוה יותר בקרב חיילים ששירתו בסדיר בתקופת צוק איתן לעומת משרתי מילואים 16% בהשוואה ל 10% בהתאמה.
  • אחוז הנשים שהשתתפו במבצע וסובלות מפוסט טראומה גבוה מאחוז הגברים (18% בקרב הנשים לעומת 13%)
  • 66% מרגישים כי האימונים/הכשרה שעברו, לא הכינו אותם ללחימה בעזה
  • לעומתם, אלה שדיווחו על הכנה/ הכשרה נאותה, סבלו פחות מהשלכות הטראומה בהבט הבריאותי/נפשי וגם בהבטים אזרחיים נוספים.
  • 80% מרגישים שהם גאים בשירות הצבאי שלהם
  • 12% משתמשים בקאנביס רפואי / אלכוהול ו/או סמים אחרים על בסיס תדיר

בקרב המשיבים, נכללו לוחמים שנפצעו באופן אישי במהלך המבצע ולוחמים שמכירים חברים שנפצעו, אך לא נפצעו בעצמם. בקרב המשיבים שנפצעו בעצמם במהלך הלחימה:

18% מרגישים שהלחימה פגעה בבריאותם הפיזית

33% מרגישים שהלחימה פגעה בבריאותם הנפשית

21% מרגישים שהטראומה פוגעת ביכולת לפתח מערכות יחסים וקשרים רומנטיים

14% מרגישים שהקשר עם בני המשפחה נפגע

19% דיווחו כי הטראומה פוגעת ביכולת ובמסוגלות שלהם לעבוד

24% דיווחו שזה פוגע ביכולת ללמוד

19% מרגישים שהטראומה פוגעת ביכולת ליצור ולשמור על קשרים חברתיים

השפעות הטראומה:

  • 26% דיווחו על חלומות חוזרים ונשנים שגורמים לתחושות מצוקה
  • 21% דיווחו על חוויה מחדש או פלאשבקים של חוויות הלחימה
  • 30% דיווחו כי הם חווים כעס, פחד או אשמה
  • 16% נעזרו בטיפול נפשי בהווה או בעבר בנוגע לחוויות מהשירות הצבאי
  • 12% נטלו או נוטלים תרופות נוגדות דיכאון או חרדה
  • 38% שותים אלכוהול לעיתים קרובות. 8% מכלל המשיבים שותים אלכוהול בתדירות גבוהה