אובדן עמום: הכאב שבין תקווה לאי-וודאות

אנסטסיה קידר, MSW, מחלקת מחקר, הערכה ופיתוח ידע

״מרי הגיעה לטיפול כשהיא סובלת מדיכאון וכאבי ראש. אני (פרופ׳ פולין בוס) שאלתי על חייה. היא סיפרה לי שבנה בן ה-20 נפצע בעיראק עם פציעת מוח טראומטית (TBI) חמורה. הטיפול בו השתלט על חייה—ולתחושתה, ימשיך לשלוט בהם עד סוף ימיה. היא עזבה את עבודתה, הזניחה את הקשר עם בעלה וחבריה, והתמקדה רק בבנה. אף אחד לא שם לב כמה הייתה עצובה ואף אחד לא הכיר באובדן שחוותה. הבן שהכירה והחלומות שטוותה עבורו נעלמו. גם החלומות שלה עצמה נעלמו—וכך גם האמונה שלה בעולם הוגן וצודק. חייה הפכו לבלתי אפשריים. מכיוון שאף אחד לא מת, אנשי המקצוע לא הבחינו בכך שמרי מתאבלת. התסמינים שלה שיקפו אבל מורכב בשל היעדר סגירת מעגל או פתרון. היא קיבלה את בנה בחזרה, אבל הוא היה אדם שונה כעת. הקושי נבע מאובדן עמום״ (Boss et al., 2021).

אובדן הוא תופעה אנושית אוניברסלית (Boss, 2007). מדובר בחוויה כואבת אך לרוב גם ברורה ומוחלטת – אדם אהוב הולך לעולמו, ומתחיל תהליך האבל. אך מה קורה כשאין וודאות? כשאדם אהוב ״פה אבל לא פה״? במקרה כזה, נכנס לתמונה המושג אובדן עמום (Ambiguous Loss) אותו טבעה לראשונה ב 1999 החוקרת והמטפלת המשפחתית פרופ׳ פולין בוס (Boss, 2009). לדבריה, זהו אובדן ללא גבול חד וברור המפריד בין נוכחות להיעדר, ולכן הוא מקשה על תהליכי עיבוד ומותיר את הקרובים במצב של חוסר ודאות מתמשך (Boss, 2007).

שני סוגים של אובדן עמום

האובדן העמום מתגלם בשני אופנים עיקריים (Boss et al., 2021):

  1. היעדרות פיזית עם נוכחות פסיכולוגית – מצב בו אדם אינו נמצא מבחינה פיזית, אך ממשיך להיות נוכח בתודעה של יקיריו. דוגמאות לכך כוללות היעלמות, חטיפה או שבי המתרחשים לא פעם בהקשרים של מלחמה או טרור. כך, למשל, מאז אירועי ה-7 באוקטובר, משפחות וקהילות שלמות נותרו באי-ודאות מתמשכת לגבי גורל יקיריהן (לביא ואחרים, 2023).
  2. נוכחות פיזית עם היעדרות פסיכולוגית – מצב בו אדם נוכח מבחינה פיזית, אך נוכחותו הפסיכולוגית או אישיותית השתנו באופן דרמטי. מצבים כאלה עשויים להתרחש בעקבות מחלות כמו אלצהיימר, פציעות מוחיות טראומטיות (TBI), התמכרויות ולעיתים אף בתגובות דחק קיצוניות של חיילים.

בני משפחה בהם טיפלה בוס (Boss et al., 2021), תיארו את הסוג הראשון של אובדן עמום כעזיבה ללא ״להתראות״ (Leaving without good-bye) ואת הסוג השני כ ״להתראות״ ללא עזיבה (Good-bye without leaving). בשני המקרים, האובדן מערער את הוודאות ומשאיר את בני המשפחה בתחושת תלישות, מבלי לדעת איך לפעול (Boss, 2007).

מורכבות האובדן העמום והשפעותיו הרגשיות

העמימות אודות מקום הימצאו או גורלו של אדם אהוב (Boss, 2007), מכילה גם את התקווה לשובו וכך ״מקפיאה״ את תהליכי האבל, זאת בניגוד לאובדן בעקבות מוות, שבו קיימת סופיות. מאחר ומדובר באובדן בין-אישי, השפעותיו ניכרות לא רק ברמה האישית, אלא גם במעגלים קרובים. בני משפחה, חברים ומכרים לעיתים אינם יודעים כיצד להתייחס לאבדן כזה, האם לנחם? מה מותר לשאול? עמימות זו עלולה לגרום לריחוק ולתחושת בדידות עמוקה (Boss, 2007).

בנוסף חוסר הוודאות עלול לערער את תפקוד המשפחה כולה – הגבולות מתערערים, החלטות מושהות, משימות יומיומיות לא מבוצעות וקשרים נזנחים. לעיתים אפילו אירועים משפחתיים וטקסים נשכחים או מבוטלים. כל אלה יוצרים מתח מתמשך שעלול להוביל לקונפליקטים. אף שהשפעותיו החריפות של אובדן עמום נטועות בהיותו בין-אישי, התסמינים יכולים להתבטא ברמה האישית כגון תחושת ייאוש, דיכאון ואשמה. במקרים כאלה, מנגנוני ההתמודדות עלולים לקרוס, ולפגוע ברווחה ובתפקוד (Boss et al., 2021).

איך מתמודדים עם אובדן עמום?

אובדן עמום אינו תהליך לינארי, ולעיתים מתואר כחוויה רגשית סוערת, ״רכבת הרים״ (Boss et al., 2021). ישנם מספר עקרונות שעשויים לסייע בהתמודדות Boss et al., 2021); לביא ואחרים, 2023):

  1. הכרה – זיהוי והכרה בכך שמדובר בחוויה טבעית שלא תמיד נראית או מוכרת על ידי הסביבה, יכולים להעניק תחושת תיקוף, נחמה והקלה רגשית.
  2. ויסות הצורך בשליטה – קבלת חוסר הוודאות היא אתגר משמעותי, במיוחד בתרבות שמעודדת פתרונות ברורים. בהשראת תפילת השלווה, ניתן לנסות להבחין בין מה שניתן לשלוט בו לבין מה שלא.
  3. נרמול מנעד רגשי – רגשות מעורבים הם תגובה טבעית. תחושות כמו כעס, עלבון, תקווה או ייאוש, כולם חלק בלתי נפרד מהחוויה. עמדה דיאלקטית של "גם וגם" במקום "או-או" מאפשרת הכלה של רגשות מנוגדים, למשל ״אני גם עצובה על מה שאבד וגם שמחה על הזדמנויות חדשות שנוצרות״.
  4. תמיכה חברתית – מכיוון שאובדן עמום הוא חוויה בין-אישית, תהליך הריפוי מתרחש גם בתוך קשר.  תמיכה מאנשים שחוו חוויות דומות יכולה להקל על תחושת הבדידות, אך גם רשתות תמיכה כמו חברים, קולגות או חברי קהילה, עשויות לספק תמיכה משמעותית.
  5. תמיכה מקצועית. לעיתים, התמודדות עם אובדן עמום כרוכה במצוקה רגשית חריפה. שילוב של פסיכותרפיה, טיפול עצמי, קבוצות תמיכה או מענים קהילתיים עשוי לסייע בהפחתת העומס הרגשי.


אם אתם רוצים לחקור עוד על הנושא, ניתן להיכנס לאתר: www.AmbiguousLoss.com

מקורות

Boss, P. (2007). Ambiguous Loss Theory: Challenges for Scholars and Practitioners. Family Relations, 56(2), 105–111.

Boss, P. (2009). Ambiguous Loss: Learning to Live with Unresolved Grief. Harvard University Press.

Boss, P., Roos, S., & Harris, D. L. (2021). Grief in the Midst of Ambiguity and Uncertainty. In R. A. Neimeyer, D. L. Harris, H. R. Winokuer, & G. F. Thornton, Grief and Bereavement in Contemporary Society (1st ed., pp. 163–175). Routledge.

לביא, ת., שחר, י., מנחם, מ., & אלוני, ר. (2023). אבדן עמום טראומטי—שבויים ונעדרים אזרחיים. מסמך ראשוני לעת חירום

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

דילוג לתוכן