מהו הלם קרב
הלם קרב, הידוע גם בשמו “תגובת קרב” היא תגובה לפוסט טראומה של חייל לאירוע שהתרחש בזמן פעילות מבצעית-מלחמתית.
כ- 10%–15% מכלל הנפגעים במלחמה הם נפגעי הלם קרב. בישראל חיים כ-4,000 נפגעים כאלה.
הרקע להלם קרב
המעבר מחיי אזרח לחיים צבאיים הוא חריף. החייל מאבד את כושר הבחירה והתנועה, ועליו לציית לרשויות פיקוד כפויות. על מנת להסתגל לסביבה הצבאית על החייל להפעיל מנגנוני התמודדות ומאמצי הסתגלות למצבים חדשים ולא נעימים, כלומר מתעוררים קונפליקטים נפשיים.
בזמן מלחמה מתווסף מעבר קיצוני וקשה הרבה יותר – המעבר מתנאי שלום וביטחון לתנאי מלחמה. מעבר זה גורר עימו קונפליקטים נוספים המעמיסים על המערכת הנפשית של החייל. הסיכון להיפגע ואף להיהרג ברור ומוחשי ומהווה לחץ מתמיד בנפשו. לחץ זה מעורר בחייל דחף לצאת מתחום הסכנה.
גורמי סיכון להלם קרב
גורמי הסיכון להלם קרב הינם כל הגורמים המשפיעים על היווצרות תגובות פוסט-טראומטיות בכלל, ובנוסף:
- תשישות גופנית- חוסר שינה, מאמץ גופני מתמשך, מצבי רעב, חום או קור;
- פסיביות כפויה- כאשר לא ניתנת לחייל אפשרות של פעילות והוא נמצא בהמתנה;
- ירידה במורל- מידת התמיכה שאותה החייל מקבל ביחידתו;
- מידת ההזדהות עם המטרה- עד כמה החייל מרגיש חלק מהמשימה שאותה הוא עושה.