קו הסיוע של נט”ל הינו הקו היחיד מסוגו בארץ, העומד באופן בלעדי לרשות נפגעי טראומה על רקע מלחמה וטרור. הקו מציע עזרה נפשית טלפונית, לטווח הקצר ולטווח הארוך – בהתאם לצורך.
הפונים לקו נענים על ידי מתנדבים שעברו הכשרה מקיפה וממושכת. בחלק גדול מהמקרים הקשר בין הפונה למתנדב המוצמד אליו נמשך חודשים ואף שנים. עבודת המתנדבים בקו נעשית בפיקוח הצוות המקצועי הבכיר. לכל פנייה ניתן מענה טיפולי מתאים, אם באמצעות הקו או בטיפול קליני פרטני.
| קו הסיוע בטלפון | 1-800-363-363 | 24/7 |
המחשבה מאחורי הקמת קו הסיוע
קו הסיוע של נט”ל קיבל את השראתו מהתפיסה של ג’ודית לואיס-הרמן (“טראומה והחלמה”, 1983, הוצאת עם עובד), פסיכולוגית קלינית המתמחה בטיפול בנפגעי אלימות. לואיס-הרמן מדברת על החוויה הטראומטית כגורמת נזק בשלושה תחומים עיקריים: ביטחון, שחזור סיפור הטראומה וחידוש הקשר בין הנפגע לקהילה. לטענתה, הטראומה קורעת קרע בקשרי משפחה, חברות וקהילה. מכאן ניתן להסיק שרוב נפגעי הטראומה סובלים מבדידות גדולה.
נוסף לבדידות, מצאו חוקרים אחרים שאיכות החיים של פגועי הטראומה הולכת ומצטמצמת מאחר שחוויית הטראומה חוזרת ומופיעה שוב ושוב. חזרה זו מונעת מהם להתחבר לכוחותיהם ולחדשם.
ד”ר דני לוי טען כי אף על פי שחוויית הטראומה שייכת לעבר (הייתה והסתיימה), היא מצליחה לשבש את מנגנון הזמן: החוויה הסתיימה, ועם זאת האדם מתייחס אליה כמתרחשת כעת וכעתידה להופיע שוב בעתיד (עמידה על המשמר). כאשר החיים מצטמצמים בהווה בגלל העיסוק בחוויית הטראומה ובגלל החשש שתופיע שוב, אין לאדם יכולת לגייס כוחות ולכוון את מחשבתו לעבר גדילה וצמיחה.
בעקבות חוקרים אלו, ההבנה שלנו בנט”ל הייתה כי מלבד בדידות גדולה, מדובר באנשים בעלי כוחות ומשאבים מדוללים, ולכן הפונים לקו זקוקים למשהו ולמישהו שיעזור להם להתחיל את המסע קדימה.
הטראומה לימדה את חווה הטראומה שלא ניתן לסמוך על אף אחד, אז איך בכל זאת פונים לקבלת עזרה?
פה נכנס הרעיון של קו הסיוע: יש צורך בשלב מעבר לפני שהאדם יוכל להגיע לטיפול. הקו יכול לשמש כמתווך עבור אלה המתקשים לתת אמון בזולת ולכן נמנעים מלפנות לטיפול.
מדובר בתהליך שבו הפונה צריך להאמין ביכולתו של המטפל לסייע לו.
עם הקמת נט”ל, חשוב היה לנו לתת בבית נט”ל “תחושה של בית”. רצינו שהפונים אלינו ירגישו, עם יצירת הקשר הראשוני, שהגיעו למקום הנכון, שעוטפים אותם ומלווים אותם לאורך כל הדרך. חשוב היה לנו שהאדם הראשון שיענה להם בטלפון הוא לא מזכירה ולא מענה קולי, אלא אדם מיומן שיוכל לתת תשובות. ניתן לראות את קו הסיוע כשער לנט”ל, שיבטיח את הישארות הפונה במסגרת הנט”לית ככל שיצטרך.
השיחה הראשונה
לא קל להתחיל את השיחה הראשונה. לא קל לצאת מן המקום הזה של הבדידות, לא קל לחלוק דברים כה קשים. המתנדב יכוון בעדינות את השיחה, יגע קלות בסיפור, יברר מהם הסימפטומים שמהם סובל הפונה (קושי להירדם, סיוטים, התקפי כעס וכו’), ישאל לגבי חיי היומיום ועוד. לרוב יגלה הפונה במהלך השיחה שמה שהוא מרגיש הוא “נורמלי” – שהקושי שהוא חווה הוא קושי “אמיתי” ושאפשר להתמודד איתו. המתנדב ידגיש את חשיבות הדיבור על הטראומה ועל הרגשות והמחשבות הנלווים אליה. פעמים רבות אומר הפונה לקראת סוף השיחה הראשונה שהוא מרגיש שהמתנדב שמע אותו, הבין אותו, ושהוא חש שמעכשיו הוא בידיים של מישהו שיכול להיות שם בשבילו.
לפעמים מביע הפונה משאלה: “הלוואי שהייתי יכול כמו לכבות את המחשב ולהתחיל מחדש”.
מתוך דברים אלו עולה השאלה: האם בכלל ניתן להתרפא? מה הטעם לדבר ולחוות את הקשיים שוב? האם אי-אפשר לשכוח? ההסבר ניתן בדרך כלל במטפורה. פצע החוויה נשאר תמיד, כדרכם של פצעים. ההבדל בין המקום המעבד את החוויה ובין זה המנסה לדחוק אותה כאילו לא הייתה, הוא כמו ההבדל בין פצע מכוסה בגלד, העלול להיפתח בכל רגע ולהעלות מוגלה ודם, לבין צלקת. כשהאדם מסתכל על צלקת, הוא נזכר בסיפור שמאחוריה – אבל היא כבר סגורה ומעידה על תהליך החלמה.
לקראת סופה של השיחה ננסה להבין מה בכל זאת עוזר לפונה ושומר עליו – מה כן עושה טוב, מה מרגיע (ספורט,מוזיקה וכו’).
בסוף השיחה יציג המתנדב לפונה את אפשרויות התמיכה השונות שנט”ל מציעה.
מקרי החירום בהם לא נוכל להבטיח סודיות:
1. אם במהלך השיחה נרגיש כי קיימת סכנת חיים ממשית ומיידית – במקרה זה נעשה כל ניסיון להעניק לך עזרה ונסתייע במשטרה לשם הצלת חייך.
2. אם נחשוב שיש לך כוונה לפגוע באופן חמור באדם אחר או לבצע פשע.
3. אם ייוודע לנו כי ההורים או האחראים אחרים עליך מתעללים או פוגעים בך, חל עלינו חוק המחייב אותנו להעביר את פרטיך לרשויות כדי שיוכלו לסייע לך.
4. אם במהלך השיחה יעלה החשש כי שלומך הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת.
בכל המקרים הללו לא נוכל להבטיח סודיות אך נעשה הכול כדי להתחשב בך ובטובתך האישית.
* חשוב להבהיר כי התמיכה האישית אינה מהווה שירות טיפולי ולא מהווה תחליף לטיפול נפשי.
* המסייעים שלנו עברו הכשרה מקצועית לצורך מילוי תפקידם ומקבלים הדרכה שוטפת מאנשי מקצוע במדעי ההתנהגות או בריאות הנפש. הם עצמם אינם אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש
